פסק-דין בתיק עפ"ג 35731-09-11

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת.פ. 11386-10-09 (בימ"ש השלום בפתח תקווה) בעבירות של תקיפה וכליאת שווא נושא האישום הראשון ובעבירות של תקיפה, כליאת שווא, איומים, והיזק בזדון נושא האישום השלישי וזוכה מעבירה של תקיפה נושא האישום השני.

המערער נידון ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ל- 9 חודשי מאסר על תנאי ו- 6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין ולתשלום קנס בסכום של 1,500 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בימ"ש קמא לא התחשב במידה הראויה בזיכויו של המערער מהאישום השני, בהיותו ללא עבר פלילי, שירת בצבא ועובד למחייתו, בדברי המתלוננת באשר למערכת היחסים בינה לבין המערער ובנסיבות שני האירועים שבגינם הורשע המערער.

לטענת ב"כ המערער, הוא לקח אחריות על מעשיו שבהם הורשע, הוא היה נתון במשך שנה ושמונה חודשים במעצר בית, רובו מלא, ואין לראות בו אדם מסוכן, כך שמן הראוי היה להטיל עליו עונש מאסר על תנאי או לקצר את משך תקופת המאסר.

ב"כ המשיבה מתנגד לקיצור משך תקופת המאסר בעבודות שירות שהוטל על המערער ומצביע על חומרת התנהגותו בכל אחד מהמקרים שבגינם הורשע, וטוען כי בימ"ש קמא לקח בחשבון את כל הנסיבות המקלות שהעלה ב"כ המערער והטיל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, גם אם ברף העליון.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא, אשר שמע ראיות, לרבות עדותה של המתלוננת, מעלה כי הוא נתן דעתו על כל אחד מהשיקולים לקולא ולחומרה שהועלו על ידי ב"כ המערער ועל ידי ב"כ המשיבה בטיעוניו בפנינו.

בימ"ש קמא התייחס בחומרה למעשי אלימות הננקטים בין בני זוג ועמד על כך שלא מדובר בהזדמנות אחת אלא בשתי הזדמנויות שונות שבהן נקט המערער אלימות פיזית ומילולית כלפי המתלוננת.

בימ"ש קמא לא התעלם מהנסיבות לקולא שהן גילו של המערער, היותו נעדר עבר פלילי, זיכויו מהאישום השני בכתב האישום והרשעתו בחלק ניכר מהמעשים על פי הודאתו, וכן ממערכת היחסים ההדדית ששררה בין המערער לבין בת זוגו בתקופה נושא גזר-הדין, אשר נותקו בשנת 2009.

בימ"ש קמא לא התעלם גם מהיותו של המערער נתון במעצר בית בתנאים מגבילים במשך תקופה לא קצרה, וכן מהיותו נתון במעצר.

מכל האמור לעיל, עולה כי בימ"ש קמא הטיל עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות, אמנם לתקופה המירבית, אך התחשב בכל הנסיבות שמן הראוי היה להתחשב בהן ולא מצאנו כי גזר-הדין נושא הערעור סוטה ממדיניות ענישה ראויה או לא מתחשב בכל השיקולים לקולא ולחומרה שמן הראוי היה להתחשב בהם.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ח אלול תשע"א, 27/09/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.  

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: